סקירת שוק הנדל”ן בארץ

המשבר של שנות ה-90, המיתון של שנות ה-2000 והסאב פריים

1. המשבר של שנות ה-90
2. המיתון בתחילת שנות ה-2000
3. משבר הסאבפריים של 2008
4. סיכום
5. איפה זה פוגש אותנו?

המשבר של שנות ה-90

שנות ה-90 היו תקופה קריטית בהתפתחות הכלכלית של מדינת ישראל. עשור זה התאפיין במשברים כלכליים עמוקים לצד התפתחות טכנולוגית מואצת. אחת התופעות הבולטות בעשור זה הייתה משבר הנדל”ן, שנבע ממספר גורמים כלכליים, חברתיים ופוליטיים.

גורמים למשבר הנדל”ן

1.העלייה מברית המועצות לשעבר:

בשנות ה-90, בעקבות התמוטטות ברית המועצות, היגרו לישראל כמיליון עולים חדשים. גידול חד באוכלוסייה הביא לעלייה חדה בביקוש לדיור. המדינה לא הייתה ערוכה להכיל את הביקוש הזה, וההיצע הקיים לא הספיק לעמוד בצרכים.

2. האינפלציה והפחתת הריבית:

בניסיון להתמודד עם האינפלציה הגבוהה שפקדה את המשק, הפחית בנק ישראל את הריבית בצורה משמעותית. זה גרם לעלייה בהשקעות בנדל”ן ולהתחממות השוק. משקיעים רבים ראו בנדל”ן הזדמנות להשקעה בטוחה ורווחית, מה שהוביל לעליית מחירי הדירות.

3. מדיניות הממשלה:

הממשלה, בניסיון לעודד את הבנייה ולספק פתרונות דיור לעולים החדשים, הציעה תוכניות סבסוד ומענקים ליזמים ולרוכשי דירות. תוכניות אלה גרמו לבנייה מואצת ולעודף היצע של דירות בשוק, מה שגרם לירידת מחירים חדה כשלא נמצא ביקוש מספק.

ההשלכות של משבר הנדל”ן

1.קריסת מחירים:

בשיא המשבר, מחירי הדירות ירדו בעשרות אחוזים, מה שגרם להפסדים כבדים למשקיעים וליזמים רבים. רבים מהם פשטו רגל ונאלצו לסגור את עסקיהם.

2. פגיעה במערכת הבנקאית:

הבנקים, שהיו מעורבים במימון פרויקטים נדל”ניים רבים, ספגו הפסדים כבדים. חלק מהבנקים נקלעו לקשיים פיננסיים והמדינה נאלצה להתערב כדי למנוע קריסת המערכת הבנקאית.

3. מיתון כלכלי:

המשבר בנדל”ן גרם למיתון כלכלי רחב יותר. ירידה בהשקעות ובפעילות הכלכלית גרמה לאבטלה ולירידה בצמיחה הכלכלית. המיתון פגע בכלל המשק והביא למשבר חברתי-כלכלי קשה.

המיתון בתחילת שנות ה-2000

הגורמים למיתון

1.התפוצצות בועת הדוט.קום:

בסוף שנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000, שוק ההייטק העולמי חווה צמיחה מהירה ובלתי מרוסנת, שהובילה ליצירת בועה כלכלית. כאשר הבועה התפוצצה, חברות רבות קרסו ושווקי המניות ירדו בצורה חדה. התוצאה הייתה פגיעה קשה בכלכלות רבות, כולל בישראל.

2. האינתיפאדה השנייה

האינתיפאדה השנייה, שהחלה בשנת 2000, גרמה לפגיעה קשה בכלכלה הישראלית. הפיגועים הרבים והמצב הביטחוני הקשה הביאו לירידה בתיירות, ירידה בהשקעות זרות ופגיעה בצמיחה הכלכלית.

3. ירידה בביקושים עולמיים:

המיתון העולמי שהחל בעקבות התפוצצות בועת הדוט.קום גרם לירידה בביקושים למוצרים ישראליים בשווקים הבינלאומיים. זה פגע ביצוא הישראלי, שהיה מנוע צמיחה מרכזי לכלכלה הישראלית.

ההתאוששות מהמיתון

1.מדיניות כלכלית מרחיבה:

בנק ישראל והממשלה נקטו במדיניות כלכלית מרחיבה כדי להתמודד עם המיתון. צעדים כללו הפחתות ריבית, הגדלת ההשקעות הממשלתיות ויישום תוכניות לעידוד הצמיחה וההשקעות במשק.

2. התפתחות שוק ההייטק:

למרות התפוצצות בועת הדוט.קום, שוק ההייטק הישראלי התאושש במהירות יחסית והמשיך להיות מנוע צמיחה מרכזי לכלכלה. חברות רבות הצליחו להסתגל למצב החדש ולמצוא אפיקי צמיחה חדשים.

3. התחזקות היצוא:

בזכות המדיניות הכלכלית החכמה והתאוששות השווקים העולמיים, היצוא הישראלי חזר לצמוח. מוצרים טכנולוגיים וחקלאיים ישראליים זכו להצלחה בשווקים הבינלאומיים והביאו לצמיחה כלכלית מחודשת.

מחירי הנדל”ן בישראל ירדו באופן ריאלי בכ-12% בין השנים 1997 ל-2005. נתון זה משקף את הירידה בערך הנדל”ן לאחר תיקון האינפלציה והגורמים הכלכליים השונים.

משבר הסאבפריים של 2008

מהו משבר הסאבפריים?

משבר הסאבפריים היה משבר כלכלי עולמי שהחל בארצות הברית ב-2008 והתפשט למדינות רבות בעולם. המשבר נגרם כתוצאה ממשבר בשוק המשכנתאות בארצות הברית, שבו ניתנו הלוואות בסיכון גבוה ללווים לא אמינים (משכנתאות סאבפריים).

הסיבות לכך שישראל לא נפגעה ממשבר הסאבפריים

1. מערכת בנקאית יציבה:

בניגוד למערכת הבנקאית בארצות הברית, המערכת הבנקאית בישראל הייתה יציבה ומבוקרת היטב. הבנקים בישראל לא היו מעורבים במתן הלוואות סאבפריים ולא חשפו עצמם לסיכונים כאלו.

2. רגולציה חזקה:

הרגולציה הפיננסית בישראל הייתה מחמירה ויעילה, מה שסייע למנוע את התפשטות המשבר לתוך המערכת הפיננסית הישראלית. הרגולטורים דאגו לפיקוח הדוק על הבנקים ועל השוק הפיננסי.

3. חשיפה נמוכה לנכסים רעילים:

הבנקים וחברות ההשקעות בישראל לא היו חשופים לנכסים רעילים כמו בנקים במדינות אחרות. השקעותיהם היו מבוססות על נכסים בטוחים ויציבים יותר, מה שסייע למנוע הפסדים כבדים.

4. מדיניות כלכלית זהירה:

הממשלה ובנק ישראל נקטו במדיניות כלכלית זהירה ומדודה, שכללה צעדים לשמירה על יציבות הכלכלה והמערכת הפיננסית. צעדים אלו סייעו למנוע התפשטות המשבר לישראל.

סיכום

שנות ה-90 בישראל היו תקופה של שינויים כלכליים דרמטיים, כולל משבר נדל”ן חמור. עם זאת, מדיניות כלכלית חכמה והתמודדות נכונה עם המשברים סייעו למדינה להתאושש. המיתון בתחילת שנות ה-2000, שנגרם מהתפוצצות בועת הדוט.קום והאינתיפאדה השנייה, היה אתגר נוסף שהמשק הישראלי נאלץ להתמודד עימו. בסופו של דבר, בזכות מדיניות כלכלית נכונה והתפתחות שוק ההייטק, הצליחה ישראל לצאת מהמיתון ב-2004.

לא רבים יודעים אבל גופים רבים במדינה היו פסיעה מכניסה ל”חגיגת” הלוואות הסאב פריים ערב המשבר ובמזל לא הספיקו לעשות זאת לפני הקריסה שסימניה עוד נראו במהלך 2006. לאחר המשבר בארה”ב השוק הישראלי היה נראה אטרקטיבי במיוחד למשקיעים רבים, שכן סביבת הריבית הייתה נמוכה והתשואות גבוהות.

איפה זה פוגש אותנו?

ב-REALTY BUNDLES, אנו מזהים את החשיבות של פיזור השקעות בנדל”ן תוך שילוב נכסים מסוגים שונים ובאזורים גיאוגרפיים מגוונים. פיזור זה מאפשר לצמצם סיכונים, במיוחד בשוק הנדל”ן הבינלאומי המשתנה תדיר. בנוסף, אנו משפרים את הנזילות על ידי השקעה בנכסים מניבים ובקרנות נדל”ן (REITs), המאפשרות גישה מהירה לנזילות במצבים של צורך בלתי צפוי או הזדמנויות חדשות. גישה זו עוזרת לנו להעניק ללקוחותינו פתרונות השקעה מאוזנים, שמשלבים פיזור ונזילות בצורה אופטימלית.